נֶקֶב

נֶקֶבm. (b. h.; preced.) hole, perforation, incision. Ḥull.45a נ׳ אחד ארוך one lengthy incision; a. fr.Pl. נְקָבִים, נְקָבִין. Ib. נ׳ שיש בהן חסרון perforations connected with loss of substance (holes); נ׳ שאין בהן חסרון mere punctures. Bekh.44b שני נ׳ יש בווכ׳ two channels are in the membrum. Gen. R. s. 1, beg.; a. fr.Esp. the organs of the extremities, urinary organ Tosef.Ber.II, 18 ויהא צריך לנְקָבָיו when needing to ease himself; Ber.23a; Y.Meg.I, 71c לנְקוּבָיו. Sabb.152a; a. fr.